הפסיכולוגיה של היצירתיות

על לימוד תהליך היצירה והפרט היצירתי להבנת היצירתיות

יצירתיות היא תהליך של יצירת רעיונות חדשים והיא הכוח הבסיסי לכל ההמצאות. תהליך היצירה כולל ראיית יחסים חדשים בין מושגים ודברים וקביעת פתרונות ייחודיים לבעיות. תהליך היצירה עוסק בראיית אסוציאציות חדשות בין אובייקטים ומושגים והאדם היוצר מסומן בתכונות של מקוריות, חוסר התאמה ורמות ידע גבוהות. כשאתה יוצא עם פתרון הולם אך ייחודי ושונה לבעיה שלא חשבו קודם לכן, אתה יצירתי.

פסיכולוגים ניסו להסביר יצירתיות בעזרת תיאוריות רבות. בין אלה ניתן למנות תיאוריות קוגניטיביות של יצירתיות (יצירתיות כתהליך קוגניטיבי תוך שימוש במבנים ומבנים מנטליים), תיאוריות ביהביוריסטיות (האופי הסביבתי והאסוציאטיבי של רעיונות יצירתיים), תיאוריות פסיכואנליטיות (יצירתיות כנוירוטיקה), תיאוריות חברתיות (יצירתיות כתהליך חברתי וכן). תפקידם של בתי הספר והמשפחה בפיתוח ילדים מחוננים) ותיאוריות אישיות (בדגש על תכונות יצירתיות אישיות).

בפסיכולוגיה של היצירתיות עלינו להבין שני דברים – ראשית תהליך היצירה ושנית הפרט היצירתי. אז הפסיכולוגיה של היצירתיות עוסקת ב:

1. תהליך היצירה – זה כולל את ההגדרות של יצירתיות ואת התהליכים המנטליים הכרוכים ביצירתיות.

2. הפרט היצירתי – מדובר על תכונות האישיות של הפרט היצירתי, תכונות הגאונות והמוזרויות של האישיות היצירתית

תיאוריות פסיכולוגיות ניסו להסביר הן את תהליך היצירה והן את הפרט היצירתי.

תהליך היצירתיות – אז מהי יצירתיות ומהו המנגנון שבאמצעותו אנשים יוצרים למעשה רעיונות, פתרונות או מושגים חדשים? על פי תיאורטיקנים רבים, יצירתיות עוסקת במקרה או סרנדיפיות או גילוי תגליות ב"מקרה". אז תהליך היצירה, לפי ההסבר הזה הוא 'תאונה'. זה אומר שבזמן שאתה מנסה כמה שיטות, השיטה הטובה ביותר או הפתרון לבעיה שלך צצה משום מקום ובמקרה אתה מגלה משהו ייחודי לחלוטין. יש אנשים שיציעו שתהליך היצירה הוא יותר של ניסיון לגלות קשרים חדשים בין מושגים ידועים יותר, כך שזה פחות על מקוריות ויותר על 'ניסיון'. ככל שאתה מנוסה יותר בתחום מסוים, כך גדל הסיכוי שתשקול פתרונות יצירתיים. יצירתיות תוארה גם כרגע של 'תובנה'. זה כמעט כמו הארה והתערבות אלוהית והברקה והחוכמה היא להאריך את הרגע הזה ואנשים יצירתיים הם אנשים שיכולים לפתח את התובנות הפתאומיות שלהם. אז תהליך היצירה יכול להיות על סיכוי פתאומי, שימוש חדש בידע/ניסיון או תובנה פתאומית. תהליך היצירה כולל אפוא שימוש במספר אפשרויות/שיטות וחוויות עבר כדי להגיע לפתרונות פתאומיים באמצעות תובנות או תאונות.

בשנת 1926, גרהם וואלס תיאר שלבים של יצירתיות בהם מכינים לראשונה רעיון יצירתי, ולאחר מכן מופנם באמצעות דגירה, ולאחר מכן הפרט היצירתי משתמש בהארה או בתובנה כדי לעבור סוף סוף את תהליך האימות של יישום הרעיון. הפסיכולוג JP Guilford הסביר את היצירתיות עם התפיסה שלו של חשיבה מתכנסת ומסתתרת וחשיבה מתכנסת עוסקת בניסיון למצוא את הפתרון הנכון היחיד לבעיה וחשיבה מתפצלת היא יצירת מספר פתרונות יצירתיים לבעיה. יצירתיות מאופיינת אפוא בחשיבה שונה ויצירת אפשרויות מרובות. על פי מודל ג'נפלור שפותח על ידי Finke, Ward and Smith (1992), יצירתיות כרוכה בשני שלבים – השלב הגנרטיבי בו הפרט יוצר מבנים ממבנים טרום-המצאתיים או תהליכים/רעיונות ידועים והשלב החקרני בו מבנים טרום-המצאתיים. מתפרשים כדי להעלות רעיונות יצירתיים חדשים. נראה שרוב התיאוריות הפסיכולוגיות הללו שמות דגש על מבנים נפשיים קיימים באמצעות ידע וניסיון ושימוש במבנים אלה לפתרונות חדשים או ייחודיים. תהליך היצירה הוא אפוא כולו תובנה, 'הבזק פתאומי', כמעט כמו רגע של מימוש והוא תואר כסרנדיפיות או התערבות אלוהית של מדענים ואמנים כאחד שניסו לתאר את רגע הגילוי שלהם, אם כי תפקידם של ידע וניסיון קודם הם גורם רקע חשוב לא פחות. המדענים והאמנים מסוגלים לממש את הפוטנציאל של 'הבזקים' אלה ומסוגלים לזהות, ללכוד ולהאריך את רגעי התובנה שלהם למימוש טוב יותר של מטרותיהם היצירתיות.

האישיות ביצירתיות – זה מביא אותנו לשאלה לגבי התכונות או גורמי האישיות שהופכים אדם ליצירתי. האם יש אישיות יצירתית מוגדרת היטב? כמובן, יש. אנשים וגאונים יצירתיים מאוד סימנו תכונות דומות ולמרות שכל בן אדם הוא יצירתי בצורה כזו או אחרת, יש אנשים שמפתחים את היצירתיות שלהם טוב מדי ולכן הם מוכרים כגאונים יצירתיים. פסיכולוגים מאמינים שלכל האנשים היצירתיים ביותר יש תכונות אישיות משותפות מסוימות.

1. מורכבות – האנשים היצירתיים אוהבים סיטואציות ובעיות מורכבות מכיוון שהדבר מספק אתגר ליכולות המנטליות שלהם ועוזר להם לחשוב על מספר פתרונות אפשריים

2. גמישות – אנשים יצירתיים מאוד הם בעלי ראש פתוח ביותר וקולטים לרעיונות ואפשרויות חדשות אשר עוזרים להם לעבור מעבר לדרכי חשיבה מסורתיות

3. ביטחון עצמי – תעוזה וביטחון עצמי מסמנים את הגאונות היצירתית שכן כדי להיות חלוץ, צריך להיות בעל תכונות מנהיגות, ביטחון עצמי מופלג וגאונים יצירתיים הם מנהיגים שכן הם מראים דרך חדשה ופותחים אפשרויות חדשות

4. נון-קונפורמיות – תהליך היצירה עצמו הוא מעשה של נון-קונפורמיות ולכן אינדיבידואלים יצירתיים הם נון-קונפורמיסטים ולא שגרתיים.

5. אינטואיציה – אנשים יצירתיים מאוד הם אינטואיטיביים ביותר והם יכולים להפחיד אותך עם היכולת שלהם לקרוא מחשבות ומחשבות של אנשים. כך הם יכולים ליצור שכן הם צריכים לדעת את סדר הדברים ומסוגלים לחזות את התגובות של אנשים.

6. רגישות – לאנשים יצירתיים יש רגישות מפותחת שכן ללא רגישות קיצונית, לא ניתן לחוש ולהציג את הרגשות באמצעות עבודה יצירתית. סופר צריך לדעת 'איך זה מרגיש' להיות דמות ברומן שלו אחרת הוא לא יכול ליצור רומן טוב.

7. סקרנות – סקרנות ילדותית שאינה יודעת שובע כמעט לכל מה שסביבם היא המאפיינת את הגאון היצירתי. הפרט היצירתי רוצה לדעת וללמוד דברים חדשים ושואל שאלות בהתמדה וזה הדלק לצמיחה יצירתית.

8. ידע – קשור קשר הדוק לסקרנות, לאנשים יצירתיים יש ידע כללי טוב מאוד שכן עליהם להשתמש בידע זה בעיסוקיהם היצירתיים. לכן אנשים יצירתיים מתעניינים בדרך כלל בכמה תחומי נושא.

9. עצמאות – תכונה אחת שבהחלט מאפיינת גאונים יצירתיים גבוהים מאוד היא עצמאות המחשבה שלהם. זה שוב קשור למנהיגות ולנון-קונפורמיות שכן כדי לחשוב באופן עצמאי, צריך לעבור מעבר לנורמות.

10. דמיון – האדם היצירתי חי בעולם הדמיון שלו ויש לו חיי נפש מאוד מפותחים ומועשרים וגם אם הוא מבוסס, לפעמים משגשג בפנטזיות.

11. אימפולסיביות – מאחר שתהליך היצירה הוא מימוש פתאומי, לאדם היצירתי יש אהבה לפתאומיות ואוהב לעבוד על דחף. יצירת משהו חדש היא הרפתקה ולכן אימפולסיביות שיכולה להיות פזיזות או הרפתקנות הופכת את הפרט היצירתי לנוטל סיכונים כפייתי.

12. ביקורת – אנשים יצירתיים מאוד הם גם ביקורתיים ביותר הן כלפי עצמם והן כלפי אחרים. הם מבקרים אחרים וכך הם הולכים בדרכים חדשות והם גם נוטים לביקורת עצמית קיצונית.

13. שטף – לאדם היצירתי יש תהליך חשיבה שוטף ביותר ויש לו מגוון פורה של רעיונות

14. קסם – הגאונות מתאפיינת בדרך כלל באופי הומוריסטי, קסם מופלג ואטרקטיביות אישית ו'נוכחות' שהופכת אותם לפופולריים ומושכים לכל מיני אנשים.

15. אגואיזם – לאנשים יצירתיים מאוד יש בדרך כלל גישה של 'אני ראשון' והם כמעט תמיד נרקיסיסטים או מסומנים באגואיזם קיצוני, למרות שהם עשויים להיות נדיבים מאוד ואולי לא חושפים את האגואיזם שלהם מסיבות חברתיות ורבים אף חורגים מהגבול העצמי ופועלים. למטרות גדולות יותר.

16. מקוריות – לאנשים יצירתיים יש אהבה לרומן ולייחודי ומנסים לעבור מעבר לרעיונות מבוססים כדי למצוא משהו שונה בתכלית

17. הפרעה – אהבה להפרעות נפוצה בקרב כל האנשים היצירתיים מכיוון שהם כנראה משועממים מסדר או מכל מהלך אירועים צפוי

18. עמימות – אי ודאות מושכת מאוד אנשים יצירתיים והם אוהבים את המעורפל או כשיש שתי דרכים או יותר להסביר בעיה, במיוחד בגלל שזה נותן להם חופש מחשבה וביטוי.

19. בדידות – הפרט היצירתי הוא בדרך כלל מתבודד ולפי הפסיכואנליזה גם נוירוטי. הגאון מבודד כל הזמן מהחברה ובהיותו מאוד לא בנוח עם נורמות חברתיות, הם נוטים להימנע מאינטראקציה חברתית. עם זאת, מנהיגים פוליטיים וחברתיים פעילים חברתית יותר מהאמן והסופר היוצר, אם כי חלקם נוטים לנהל חיים מתבודדים.

20. מוטיבציה – האנשים היצירתיים הם בעלי מוטיבציה גבוהה ביותר, כמעט מונעים על ידי תחושה של מטרה גבוהה יותר בחיים. הם במובן מסוים מודעים לעצמם ומוארים ונראה שרבים מהם מאמינים בתכלית לא מוסברת (אלוהית) של הקיום.

יש כמובן תכונות אחרות שכן אנשים יצירתיים מאופיינים בהיפראקטיביות ואובססיה לעבודתם, בדחפים מיניים גבוהים אך עם זאת, ולפי הפסיכולוג שטרנברג, בחוכמה ולא רק באינטליגנציה.

תהליך היצירה והפרט היצירתי מובילים את הדיון באופן טבעי לחריגות ביצירתיות. אז עכשיו סוף סוף, כמה מילים על הקשר בין טירוף ליצירתיות. יצירתיות קשורה קשר הדוק למחלות נפש והאנשים היצירתיים ביותר נחשבים מועדים להפרעות נפשיות. למעשה כל הגאונים היצירתיים עשויים להיות פגיעים להפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה והיצירתיות עצמה היא מעין נוירוטיות. עם זאת הייתי מציע שלמרות שלגאונים יצירתיים יש נטייה למחלות נפש, המוצא היצירתי שלהם הוא כלי חזק מאוד שעוזר להם לשמור על שפיות. אז בהתחשב במנגנוני ההגנה המובנים שיש לאנשים יצירתיים, אין זה סביר מאוד שאנשים כאלה יהפכו להיות מטורפים לחלוטין. למרות שיש הרבה יוצאי דופן שכן הגאון היצירתי עלול לפתח תחושה קיצונית של חוסר התאמה ובדידות ולמעשה עשוי להראות בעיות נפשיות קשות. אולם ברוב המקרים, גאונים יצירתיים אינם חוששים למתוח את דעתם, מחשבותיהם והתנהגותם רחוק מדי כדי להגיע כמעט לגבולות השפיות, ולכן הם מסומנים כ'מוזרים' או 'אקסצנטריים'. אבל האנשים האלה חזקים מאוד מכיוון שהם מודעים לעצמם והתברכו ביכולת לשלוט במוחם ובשפיותם. אז כאשר כל העולם מפחד מהטירוף הנתפס שלהם, הם לא. ההבדל בין משוגע לגאון הוא שהגאון שולט בטירוף שלו ויכול לבחור להיות שפוי או משוגע מרצונו החופשי.

למעשה, תהליך היצירתיות הוא גם תרגיל בטירוף, שכן הפרט היצירתי צריך כל הזמן למתוח גבולות נפשיים כדי לשמור על כל העיסוקים היצירתיים. הצלחתו של הגאון היצירתי היא סוגיה נוספת ועליה אדון במאמר נפרד.



Source by Saberi Roy

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.