ביקורת: הקוף השעיר מאת יוג'ין אוניל

הקוף השעיר מאת יוג'ין אוניל הוא מחזה שבמרכזו נושאי זהות, השפעות התיעוש והדילמות של המעמד החברתי הנמוך. המחזה מתרחש בסביבה קודרת וקודרת מאוד, המחזה נועד להקרין את מצוקתם של מעמד הפועלים הנמוך, שנראה שהם מחפשים זהות וזקוקים להכרה מהחברה. ההצגה מסמנת אותו כי היא בוטה ותמונת מראה של החברה. זה הופך את זה לפותח עיניים עבור הקהל ומשאיר אותם לחשוב על נושאים שנותרו מכוסים ובלתי נשמעים.

אחד המוטיבים המרכזיים במחזה הוא זה של 'שייכות' או זהות. אנו רואים בגיבור יאנק 'רחב יותר, עז יותר, עצבני יותר, חזק יותר, בטוח יותר בעצמו מהשאר'. הוא האיש שבטוח בעצמו, בתשוקותיו ובעיקר בכוחו האינסופי. יאנק שוכן בעולם שהוא קטן, מחוספס, אפל ורחוק מהעולם ה'עליון' של אנשים עשירים וקלאסים. בעולם שלו יאנק הוא המלך, יש לו את הכוח הפיזי ביותר, וקצת מהכוח האינטלקטואלי כפי שהוא יושב לעתים קרובות כדי 'לחשוב'.

המחזה הופך לדרמטי כאשר יאנק נתקל במילדרד; גברת מהמעמד הגבוה מתוחכמת וכמעט כמו 'רוח רפאים'. במצבה ההמום אומרת מילדרד, "קח אותי! הו, החיה המטונפת." הפגישה הקטנה הזו היא התגלות עבור יאנק. הוא רואה בהערה עלבון ישיר. זה מטלטל אותו, ופתאום הוא מתחיל להטיל ספק בזהותו, בהווייתו ובמקומו הראוי בחברה. הפגישה מציתה ביאנק סוג של שנאה; הוא אומר במקום אחד, "קוף שעיר, הא? בטח! זו הדרך שבה היא הסתכלה עלי, הא?" בניתוח האמירה הזו של יאנק אפשר להבחין שהוא נגעל מהאופן שבו הסתכל עליו שכן, אם הוא לא ציפה לשבחים, הוא עדיין רצה הכרה ובכלל לא כמה עלבונות פוגעים הפציצו את דרכו. הכעס, התסכול וההבנה מכניסים אותו ללחץ פסיכולוגי רב, הוא רוצה לנקום את העלבונות ולהיות שקול. יאנק הוא אדם מחוספס, ללא גינונים, תחכום או אפילו ציוויליזציה ולכן הדרך לנקמה וחיפוש הזהות שלו לוקחים אותו לניו יורק. בין גורדי השחקים הבנויים מפלדה, הפלדה שיצר, הוא מרגיש מנוכר; הוא לא יכול להתייחס לעולם שבחוץ, הוא לא מרגיש כלום אפילו לעצמו. זו האירוניה של המחזה שהגברים שמפיקים, הם אלה שחסרי התועלת שלהם.

המחזה מתאר את שני הקצוות של החברה שלנו, או עולם התיעוש. מצד אחד אנחנו גדלים, מתפתחים בהתקדמות בכל מיני תחומים, אבל מצד שני יש אנשים כמו יאנק. האנשים האלה נעולים מהצרכים הבסיסיים של החיים, נזרקים למערות אפלות שנותרו לעבוד ולעבוד. זה לא דומה לאדם. תיאוריית מאסלו קובעת שאחרי הצורך בהישרדות ובמחסה ואז מגיע הצורך בשייכות, שהוא הכרחי לרווחתו של כל אדם ואדם. יאנק מתגעגע לחלק הזה של חייו, וזה לא רק הסיפור שלו אלא הסיפור של כל אותם גברים, נשים וילדים המשתייכים למעמד חברתי נמוך יותר ומעבירים את חייהם לעבודה או לעבודה קשה. זה אירוני שמצד אחד כולנו נהיים מתקדמים, אבל מצד שני אנחנו יורדים במהירות למצב שבו בני האדם היו כמו 'קופים' ההומו-סאפיינים, שהיו ממש כמו חיות. זהו מצב מדאיג שצריך להסתכל עליו ולתקן. הקוף השעיר מטיל ספק בחברה על העוול הזה באמצעות דמותו של יאנק. יש ליישב את המעמד המזלזל שניתן לקיום האנושי ולהביא אותו לסטנדרטים של שוויון המוזכרים בספרים המהווים את חוקי כל מדינה.



Source by Arfa Zahid

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.